זמר ישראלי. מהאבות המייסדים של הזמר המזרחי. איש אהוב וג'נטלמן.

דקלון נולד בשם יוסף לוי באביב 1944 למשפחה יוצאת תימן, גדל, התחנך ושר בכרם התימנים בתל אביב. הקריירה שלו התחילה כבר בגיל 6, כשהופיע בתכנית רדיו ושר שיר שבת. כנער, הופיע באירועים בבית הספר ובשכונה, ועם הזמן הפך לזמר חפלות. 

לכינוי "דקלון" זכה מכיוון שהיה ילד רזה, באותה תקופה היה דקלון מתרועע עם הגיטריסט בן-מוש ואת הצמד כינו: ה"דקמושים". יחד, ב-1972 הם הקימו את הלהקה "צלילי הבוזוקי", שרכבה על הגל היווני שהוביל אז אריס סאן, והפכה בהמשך ללהקה האלמותית "צלילי הכרם", אליה הצטרפו גם חיים משה ואהרון ירימי. באותה תקופה, טיפח דקלון יריבות ידועה עם הגיטריסט יהודה קיסר, מהלהקה המתחרה "צלילי העוד". את הסולחה הרשמית בין השניים ערך רון כחלילי ב–1996 בסדרה התיעודית שלו, "ים של דמעות", שעסקה בהיסטוריה של המוזיקה המזרחית. 

"צלילי הכרם" התפרקה ב-1988, מאז מקיים דקלון קריירת סולו. הוא הוציא כמעט 20 אלבומים, המקפלים בתוכם לא מעט להיטים מרגשים: ב-1993 הקליט את "כותל המזרח" יחד עם אביבה אבידן, ב-1994 הקליט את "לוגם לוגם" עם דוד דהרי. ב-1996, הקליט את "הייה לי משען" עם שלומי סרנגה. בתחילת שנות ה-2000 התחזק דקלון והוציא בעיקר אלבומי פיוט תימני-מסורתי. ב- 2013, התארח בשיר "מבסוט" של להקת "הדג נחש". ב-2016 הוציא אלבום בהפקת דודו טסה, שכולו ביצועים לשירים של אהובה עוזרי, שליוותה את השניים בנגינה על הבולבול טרנג. ב-2017 הוציא אלבום משותף עם הזמר סגיב כהן וגם הוענק לו (בצדק!) התואר יקיר-העיר תל-אביב-יפו. 

​